אחת התלמידות שלי שאלה אותי- רגע האם בסוף כתב היד יעלם מהעולם? הרי רוב הזמן אנחנו בכלל מקלידים? האם בכלל שווה להשקיע בלמידה של אותיות הכתב בעברית?
זו שאלה לגמריי במקום, והרי אם תשאלו את עצמכם מתי בפעם האחרונה לקחתם עט ונייר והתחלתם לכתוב רשימות אני די מבטיחה שרובכם תענו שעבר זמן רב.
הרי זה כמעט לא אחראי היום לכתוב פתק שעלול להעלם בתוך הררי הדברים שיש לנו על הדלפק או בתיק. שלא לדבר כל פתק למורה או חס וחלילה פתק עם רשימת הקניות ששולחים לבעל- היום זאת רשימה שמתעדכנת רק בוואטסאפ.
בפינלנד למשל, שמעתי שהחלו להוריד את שיעורי הכתיבה לתלמידים, ובמקום זאת, לתת להם שיעורי הקלדה. חוקרים אחדים טוענים שזה לטובה, והרי הקלדה מביאה עימה יכולת של אוטומציה ובעצם נחסך מאיתנו הסרבול המוטורי. מצד שני, האם אנחנו לא מאבדים כאן קצת מההיסטוריה? ומה עם קצת מגע אישי ואנושיות? האם היית שמח\ה יותר לקבל ברכת יום הולדת בכתב יד או ברכה מוקלדת ומודפסת?
לענייננו- מה חשיבות מערכת הכתב (בשונה ממערכת הדפוס) אצל לומדי שפה שנייה? אז יש לכך כמה תשובות. חלקן פרקטיות מעשיות וחלקן הן חלק מתפיסת עולם ואג’נדה.
נתחיל בתשובות הפרקטיות.
הכתיבה והקריאה בעברית שתיהן זרות ולא פשוטות לכל מי שאינו דובר שפה שמית. אנחנו קוראים וכותבים מימין לשמאל, בשונה מרוב העולם. בעברית הדפוס משמש אותנו ביום יום לקריאה והקלדה (מייל, מסרונים, תעודות משלוח ועוד), הכתב משמש אותנו כשאנחנו כותבים משהו ממש עם עט ונייר (יומן, מכתבים, פתקים, רשימות), בדרך כלל אלה דברים שאנחנו כותבים לעצמנו ופחות מוצאים החוצה לדברים פורמאליים.
בתוכניות הלימודים של אולפנים אינטנסיביים ללימוד עברית בישראל – אין שאלה- זה ברור שיש צורך בשתי מערכות הכתיבה כדי לתפקד בישראל- מערכת הכתב ומערכת הדפוס.
אני מסכימה עם הגישה של האולפנים אבל עד גבול. בגדול אני חושבת שיש חשיבות רבה ליכולת לתפקד בשתי מערכות הכתב. בעיקר אם אתם חיים בישראל! אתן לדוגמה סיפור מאחד התלמידים שהגיעו אליי מאחת החברות שאיתה עבדתי. ויקטור (שם בדוי) היה בעל אוצר מילים ברמה בינונית ומטה, כלומר הוא עדיין היה ברמת המתחילים. הוא הצליח להתקבל לעבודה שרצה מאוד בישראל ושמח על כך. אך, הוא הבין שכחלק מהעבודה שלו הוא חייב לתפקד בשתי מערכות כתב בעברית. בדפוס- היה עליו לקרוא ולאשר תעודות משלוח. בנוסף, הוא היה צריך לתפקד בתוך תוכנת מחשב שהייתה כולה בעברית. לבסוף, הוא היה צריך לכתוב תעודות משלוח בכתב ידו, להיות מסוגל לקרוא אותן (בכתב יד של אחרים) לאשר ולחתום עליהן. זאת דוגמה טובה לכך שבסופו של דבר ביום יום, כן נפגשים עם מערכת הכתב בישראל! שלא לדבר על המצב שבו יש ילדים בבית הספר ואתם רוצים לנסות לעזור להם. ולכן, לעניות דעתי במידה ואתם חייבים בישראל, או חושבים בעתיד לגור בישראל, כן שווה להשקיע ולהכיר את שתי מערכות הכתב.
במידה ואתם לא חיים בישראל ואתם רצים להתרכז במיומנויות שפה אחרות ( דיבור, הבנת הנשמע, הבנת הנקרא ועוד), אני חושבת שזה לא דחוף ובשלב ראשוני, אפשר להתמקד בהבנה וידיעה של מערכת הדפוס בלבד. גם אם תרצו לעבוד על מיומנות הכתיבה, עדיף שתתמקדו בהקלדה בעברית ולא בכתיבה- זאת כמובן אם נוח לכם לעבוד עם מחשב\ לפטופ או טלפון.
אבל, אם אתם מאלה שאוהבים וצריכים לכתוב במחברת עם עט ונייר- אני ממליצה בחום לעשות מאמץ וללמוד גם את מערכת הכתב- בסופו של דבר זה הדבר השלם לעשות- מערכת הכתב העברי היא מערכת עם הסטוריה מרתקת בת אלפי שנים.
מה ההיסטוריה של הכתב העברי? איך נוצרה מערכת הכתב ומתי החלו בשימושה? על כך הפוסטים הבאים 🙂
